"אבל יהיו עיננו וליבנו שם כל הימים"

"אבל יהיו עיננו וליבנו שם כל הימים" (רמב"ן, הוספות לספר המצוות)

"השמר לך ושמר נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב

אשר ילמדו ליראה אותי כל הימים אשר הם חיים על האדמה"

ומבאר הרמב"ן, שאפילו אם יבוא נביא או חולם חלום ונתן אותו ומופתים

לבטל את התורה – שום ספק לא יבוא בליבנו, ואנחנו יודעים ועדים בשקרותו

ובפחזותו. ודאות גמורה ונחרצות – העוברת בודאות ובחום

במשך דורות דורות. "והודעתם לבניך ולבני בניך".

"אשר בחר בנו מכל העמים" – "ויכוין בברכה זאת על מעמד הר סיני, איך בחר בנו מכל

האומות וקרבנו לפני הר סיני והשמיענו דבריו מתוך האש" (טור סי' מ"ז)

כל לימוד תורה מחייב ברכה בתורה תחילה – קישור אל נותן התורה, רק כך זו תורה.

תורה מן השמיים. תורה מתוך האש. תורת אלוקים חיים ומלך עולם. כל לימוד תורה, כדי שיהיה לימוד תורה-

הרי הוא מחייב זכרון מעמד הר סיני, ברוך אתה ה' נותן התורה.

וע"י היום הנאדר בקודש חג השבועות מתעורר בנו, בקרב כל ישראל הקולות, הברקים, האש

ועל ידי זה אנחנו מקבלים תורה מחדש.

מתוך כך כל דיבור ודיבור של תורה הרי הוא חביב עלינו עד מאוד. "כל דיבור שיצא מפי הקב"ה

נתמלא כל העולם כולו בשמים" ושואלת הג"מ: ומכיון שמדיבור ראשון נתמלא, דיבור שני להיכן הלך?

הוציא הקב"ה רוח מאוצרותיו והעביר ראשון ראשון". כל דיבור ודיבור לקוח מכאן סוף האלוקי, השמימי, כמה תכנים יש בכול דיבור,

כמה רעיונות גלויים, פנימיים ונסתרים. כמה כמה קרבת אלוקים ודבקות, בכל דבור ודבור.

"כי לא לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם" – ואם ריק הוא – מכם הוא ריק".

ומשמיעת הדיברות שמע הדברים באוזנינו ע"י יום זה אנחנו מתאמצים ומתבשמים מבשמיה של

תורה ויודעים ש-"טובים דודיך מיין". וידידות זאת של תורה יקרה יותר מכל עוה"ז.

"טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".

שבת שלום