הרב יניב רזניק

גבורות גשמים

בימים אלו של סופה וסערה, יש מקום אולי לברר מעט את עניין הגשמים בכלל. בתפילת לחש אנו מזכירים שלוש פעמים ביום את עניין גבורות הגשמים – מדוע זוהי גבורה? חז"ל אומרים כי שלושה מפתחות לא ניתנו בידיו של אדם כי אם שמורים הם אצל הקב"ה – חיה (לידה), גשמים ותחיית המתים. מדוע דווקא דברים אלו לא ניתנו ביד אדם? המשותף לשלושתם הוא כוח החיים, הכוח להחיות את המציאות: בלידה – יש הבאת חיים חדשים לעולם, בתחיית המתים – יש התחדשות של חיים, לאחר הריקבון וההעדר שעברו על הגוף המתפורר, וגבורת גשמים – היא כוח החיים הקבוע המאפשר את קיומה של המציאות.

כל היצורים אשר מתפתחים, צומחים וגדלים – דהיינו הצומח, החי והמדבר – כולם תלויים במים למחייתם. המים הם השפע האלוקי הנותן חיים למציאות כולה.

ומהי הגבורה שבדבר? היכולת האלוקית לרדת לתוככי העולם המוגבל ולהעניק לו ניצוצות מהעולם הבלתי מוגבל. הגוף כשלעצמו אין בו כל חיות, הוא קטן, מצומצם, פרטי – וממילא זמני, חולף ועומד למוות וחידלון. הקב"ה מעניק לגוף המת את נשמתו, את חלק אלוק ממעל שלו, ובזה הוא מחבר את האדם לחיות האלוקית האינסופית. זהו פלא עצום, "מפליא לעשות" – היכולת לחבר את הגוף לנשמה, ועל כך אנו משבחים בברכת גבורות הגשמים – בחסד האלוקי הזה שאנו  נפגשים בו בחיינו מידי שנה בשנה.

הגבורה מתבטאת בכוח הצמצום, בכך שהחסד הזה מופיע בגבול המותאם ליכולת הקיבול של הבריות. כאשר העולם אינו בונה את הכלי שלו באופן ראוי, כאשר הוא איננו ממלא את ייעודו להיבנות כמשכן לרוח האלוקית – הגשם המחייה הופך למבול אשר מוחה את כל אשר על פני האדמה. על כך מתפלל חוני המעגל – שתחת גשמי הזעף והקללה יופיעו על העולם גשמי ברכה וחיים.

יהי רצון שנזכה לשנה גשומה ופורייה, ושנדע להתבונן במטר ולראות בו את החסד האלוקי האינסופי עלינו – "והיה אמונת עתיך – זה סדר זרעים, שמאמין בחי העולמים וזורע".

שבת שלום ובשורות טובות!