"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים"

"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים". (בראשית מט)

"אמר רבי שמעון בן לקיש: 'ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם', ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה.
אמר: שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק, שיצא ממנו עשו?
אמרו לו בניו: 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'. אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד". (פסחים נו.).
בפרשתנו מגיעים אנו לשיאה של אחדות השבטים. מתוך השנאה של "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם", המבטאת את השוני ואת הניגודיות בין השבטים, אט אט הולכים וצומחים ניצני האחדות.
בתחילה, קרבה מתוך שייכות תולדתית לאב אחד, "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד", ואחר כך תחושות של רגשי חמלה ודאגה, "אבל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנֲנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָענו".
בהמשך מתגלה גם ערבות הדדית, "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ". ובסוף אף מסירות נפש זה על זה, "וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי", "ויגש אליו יהודה" ר' יהודה אומר הגשה למלחמה.

ובפרשתנו, סביב תכלית ימי יעקב, מתגלה יסוד ושורש האחדות, "'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'. אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד".
בילקוט הראובני מובאת שאלת יעקב בגרסה שונה: "שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב"ה", ובמלבי"ם גרס: "שמא יש בלבכם מחלוקת", דהיינו מחלוקת זה עם זה.

תשובת האחים מבטאת את היסוד המאחד את לבבות ישראל, אחדות ה', העניין האלוקי המתגלה באומה הישראלית. עד שבסוף הפרשה, עוסקות ברכות יעקב, שוב, בשוני, בהבדלה ובניגוד בין השבטים השונים, אך הפעם גוונים שונים של תמונה אחת, איברים שונים בגוף אחד, אשר נשמה גדולה מפעמת בו.

בין שלב המלחמה וההתגוששות לשלב האחדות ההרמונית, יש שלב ביניים, שלב של כבוד והבנה שיש מקום לשוני ולגיוון.
כך גם ביחסי האומות, מבאר הרב בעין אי"ה, בין שלב המלחמות לשלב השלום העולמי, יש שלב ביניים של כבוד, והבנה שיש צורך בתרבויות השונות.
וכך מבאר לגבי השבת לב האבות על הבנים, על ידי גילוי אליהו, קודם כל שלב של כבוד לשוני ולדעות השונות, ומתוך כך התאחדות לשיטה אחת מרובת ענפים.

בימים אלו, ימים של בחירות ומפלגות, חשוב לזכור כי אנשים אחים אנחנו,
וכי יש צורך בנטיות נפשיות ובגישות ודעות שונות באומה.
אך מעל הכל, יסוד עליון, מאחד את כולנו.
'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'. 'כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד'.                   

שבת שלום