חנוכת המזבח

רש"י על פרשת בהעלותך שאל "למה ניסמכה פרשת בהעלותך לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרן חנוכת ההנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומיטיב את הנרות"

הרמב"ן במקום שואל מה נחמה יש דווקא בנרות? היה יכול לנחמו בקטורת בוקר וערב וכן בקורבנות ועבודת יוה"כ שרק הם כשרים לעשות אותה!? ומסיים הרמב"ן "אבל עיניין ההגדה הזו לדרש רמז מן הפרשה על חנכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו" – עדיין לכאורה יש לשאול גם אם זה רמז לנרות חנוכה מה הסיבה שניחמו את אהרון הכהן דווקא בנרות חנוכה ולא בשאר עבודות הכהונה!? הרמב"ן בהמשך מביא את המשך התנחומא "אמר לו הקב"ה למשה לך אמור לאהרון אל תתירא לגדולה מזאת אתה מוכן הקרבנות כל זמן שביהמק קיים הם נוהגין,אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו"

מעלתה של המנורה ונרותיה היא שהיא קיימת ומאירה בישראל גם בתקופה כשאין ביהמ"ק.

 חז"ל אומרים 'הרוצה להחכים ידרים'-כלומר מעלתה של המנורה זה החכמה ,חכמת ישראל על כל רבדיה . ובחנוכה מצב שכבר אין נבואה בעמ"י ואין הארת חיים עליונה דווקא שם מיתבררת מעלתם של אהרון ובניו שעליהם נאמר 'כי שפתי כהן ישמרו דעת'-שחכמת ישראל שמופיע על ידם יכולה להופיע(בשונה מהנבואה שלא היתה אז) גם במצבי החושך שבהם עם ישראל היה באותה תקופה.

 שבת שלום חנוכה שמח