"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען"   

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען" 

-צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אומר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה-
דברי רש"י צריכים הסבר, וכי כל רצון הצדיקים זה לנוח ולא לעשות כלום, "להיות בשלוה"? וכי סתם ה' מאמלל אותם בעולם הזה?
נראה שצריך להבין שהשלוה שהצדיקים חפצים בה אינה בטלה חס וחלילה, אלא הכוונה להופעת המגמה והאידיאל, למנוחה העליונה, ליום שכולו שבת.
כי הצדיקים צופי ישועה ומשתוקקים לכל הטוב שיופיע, בשלמות ובלי שום חסרון – בשלוה.

ומלמד אותם הקב"ה שאכן צפיית הישועה והבקשה לה הוי יסוד הכל, אבל כדי להגיע אליה צריך שהאידיאל ייבנה מתוך העולם הזה, ויאירו ויזככו, יטהרו וירוממו.
ולשם זה דרוש עמל גדול של התמודדות "ומלחמות פנים ואחור" וכך לאט לאט ילך העולם הזה ויתרומם, להתאחד עם עולם הבא.
"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" ומעין זה גם כן מבואר ברש"י בתחילת הפרשה, שניצוץ אחד שיוצא מיעקב מכלה את כל האלופים של עשו, כמו ניצוץ אחד ממפוח שמכלה את כל הקש.
ולכאורה דברי רש"י קשים שהרי אלפי שנים ועוד לא ניצחנו את עשו? אלא שיש את המבט הפנימי היסודי הוודאי, שישראל ינצחו את עשו וכל כוחות הרשע.
ולכן לא ניפול לייאוש, אבל יודעים אנו שכל זה תהליך ארוך שתלוי בנו, ובהתמודדות שלנו מול כל האתגרים שהרשעה מציבה לפנינו. 

חזק ונתחזק!
שבת שלום