"ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו"

פרשת מקץ חנוכה – "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו"

1. אלו היו השנתיים הארוכות ביותר בחיי יוסף. הרבה תובנות עומק התבררו והתלבנו אצלו.
   הרי הוא היה "איש מצליח"- "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח מידו".
   ויוסף אינו אחד שמסתיר זאת: "וירא אדניו כי ה' איתו", "הלא לאלקים פתרונים". וע"י שם ה' שבקרבו נהיה למנכ"ל המוצלח ביותר בהיסטוריה, וגם בפרויקטים מסובכים – בית פוטיפר, בית הסוהר המצרי.
   וברור שהצלחה זו איננה מחמת כישרונות רגילים – היו כבר מנכ"לים כשרוניים ובעלי אמביציות במצרים... אלא הכל נובע משם ה' , ומסידור העולם האלוקי שיוסף מוכשר ביותר בגילויו.
   ועדיין – האם המצרים התרוממו כתוצאה מזה?
   האם המצרים קולטים מהאמת הזאת יסודות שיוצרים התרוממות מוסרית ושמימית?
   וכי תפקידי – אומר יוסף – להיות מנכ"ל מצליח בזכות שם ה'?

הרי אפילו בבקשה מוסרית פשוטה – "כי אם זכרתני איתך... ועשית עמדי חסד" – נשכחת בתהומות החומריות המצרית.שלא לדבר על המקרה המר עם אשת הבוס – או שתתנהג כמו שרגילים להתנהג כאן – בחוסר נאמנות ופריצות – או שתואשם בעצמך בניסיון בגידה ופריצות! – אז מה הבעיה??
איך יוסף יצליח להכיר למציאות שם ה'?

2. "על איזה נס קבעוה"? "וכשנכנסו יוונים להכיל... דלק פך השמן שמונה ימים"
   פרסומי ניסא – נס! נס! נס! אף על פי שנצחון המלחמה הוא ניצחון עצום, אבל עדיין כיסוי הטבע חופף עליו. "אזרתם עוז וגבורה"- היא גבורת המכבים. וצריכים להדגיש נס קטן, ואפילו מיותר – שבו מונחת מהפיכה נוראית "מסרת גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים" "על הגבורות ועל התשועות שעשית לאבותינו". הגבורה והתעצומה – לחי עולמים! הממשלה והעוז – לחי עולמים!
   צריך לפרסם נס על טבעי כדי להשתחרר מאפילת כיסוי הטבע, היינו להתרגל לכך, להפוך זאת חלק אינטגרלי מתודעת החיים. בלי זה הכל הוא טבע וחול ושם ה' נסתר וחבוי, לא יכול באמת להשפיע ולעצב על המציאות.(מתתיהו,יוחנן)

רק כך באמת תופיע על הצלחותינו וגבורתנו מקורה האמיתי – שפע קודש שם ה' –שלא רק הצלחה עולמית יש כאן אלא שפע שם ה' המנביע עוז ותעצומות במרחבי העולם ושכל המטרה בזה – להיישיר את המציאות אל הכרת שם ה' "בכל דרכיך דעהו".

קבעום ימים טובים בהלל והודאה

שבת שלום