פרשת תולדות – ריאלי או לא?

דבר דומה אנו פוגשים בספר במדבר, כאשר התורה מונה את כל משפחות ישראל ומוסיפה לכל משפחה אות י' בתחילתה ואות ה' בסופה, ומבארים חז"ל כי הגויים טענו שלא ייתכן שהמצרים שלטו בגופם של ישראל ולא בנשותיהם, ואם כן ודאי נולדו הילדים מהמצרים. על כן הכריז עליהם הקב"ה כי שם ה' שורה עליהם.

במילים אחרות – אין זה ריאלי שאברהם יוליד את יצחק. אין זה ריאלי שאברהם יוליד בכלל. אין זה ריאלי שאדם יוליד בגיל מאה, ועוד יותר מכך אין זה ריאלי שאברהם יצליח לא רק להיות ענק, קדוש וצדיק עליון – כי אם יהיה בכוחו להצמיח מתוכו אומה שלמה כזו, "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'".

אין זה ריאלי שעם ישראל יצליח לשמור על טהרתו, לשמור על עצמיותו, לא להתבולל בין הגויים אלא להישאר "מצוינים" – מצוין בשמו, לשונו ולבושו.

אך האמת היא שיש עולם שעומד מעל הריאליה, מעל מה שנראה בשכל הפשוט כאפשרי. הקב"ה, החכמה האלוקית, מגלה כי אין מעצור בפני ה' מלהושיע, אין כוח אשר יוכל לעצור את תנועת החיים של ישראל בעולם.

אין זה ריאלי שלאורך שנים רבות כל כך ישמרו היהודים אמונים לעמם ולדתם – לא יתבוללו, לא ייטמעו בגויים, אלא ישמרו על צביונם, גם במחיר של מסירות נפש. נגד כל הסיכויים.

אין זה ריאלי שעם ישראל יתאסף מכל קצוות תבל לחזור לארץ אבותיו אחרי אלפיים שנה, במקום לוותר על חלום שנראה תלוש, מנותק והזוי כל כך.

אין זה ריאלי שמדינת ישראל תהפוך תוך שנים ספורות כל כך למעצמה כלל עולמית, בכל כך הרבה תחומים.

אין זה ריאלי שיש היום כל כך הרבה ישיבות, תלמודי תורה ומקומות תורה בארצנו. בן גוריון היה בטוח שתוך כמה שנים הדת תיעלם כאן מהמפה.

אין זה ריאלי שאדם ייצא מתוך עולם הישיבה, ויצליח במסירות גדולה להישאר במתח רוחני, לחיות חיים של קודש, של גדלות, של שאיפות רוחניות אמיתיות – מבלי לוותר, למרות כל הקשיים.

אין זה ריאלי שאדם יוכל לחיות בעידן של תרבות קלוקלת ומורכבת כל כך, ולא יאבד את ישרותו, את השכל הישר, את התפיסות הטבעיות הטהורות של משפחה בצורתה האמיתית, של תרבות בצורתה האמיתית, של לאומיות בצורתה האמיתית.

אין זה ריאלי. זה הכול אשליה, הזיה, חלום אוטופי ותו לא.

אבל יש דברים גדולים יותר מהריאליה.

קראתי לפני שנים קטע של אפרים קישון, המתאר ויכוח דמיוני בין שניים. אחד אומר לחברו כי בשום אופן לא יילך לקנות מכונת כביסה גרמנית. וחברו תמה עליו – האם אין אתה יודע שהם עשו תשובה על פשעיהם בשואה? יודע. האם אין אתה יודע שכיום הם מדינה נאורה, מתורבתת, לא פחות מעמים אחרים סביבה? יודע היטב. האם אין אתה מודה שהם נתנו את דמי השילומים? מודה. האם אין אתה מודע לכך שהשילומים הללו סייעו למדינת ישראל לעמוד על רגליה בשנותיה הראשונות? מודע. נו, אז תלך לקנות מכונת כביסה גרמנית? בשום אופן. אז איפה ההיגיון שלך??? ההיגיון שלי נשרף באושוויץ....

מבלי להיכנס לוויכוח האם נכון לקנות מכונת כביסה גרמנית (מודה שלי יש AEG), אני חושב שיש כאן אמירה מאוד אמיתית – יש דברים שאינם מתחילים בשכל, שאינם מובנים בשכל, אבל הם מעל השכל, ודווקא הם אלו שינחו את האדם ויובילו אותו בחייו.

להבדיל בין הקודש ובין החול (באמת להבדיל, אין כאן אלא משל בעלמא), עלינו לזכור תמיד שהחשבון האלוקי שלנו הינו גדול ורחב לאין ערוך כלל מכל החשבונות הריאליים שיכולים להיכנס בתוך כזית המוח שלנו. גם מה שנראה לנו רחוק, הזוי ובלתי אפשרי – הרי שמתוך אמונה אמיתית ועמוקה נגלה כי הוא לגמרי נכון, לגמרי שייך לחיים שלנו.

קל? ממש לא. אנחנו לא מחפשים חיים קלים, ולא בשביל זה באנו לעולם. אבל אנו יודעים שזה בכוחנו.

בהצלחה לנו...