הרב יהודה בר-און

"הישראלים מפחדים" "הישראלים נרגעו" "עוד מעט בחירות...", מעברי הסחורה לרצועת עזה נפתחו, והשקט, השקט שרר באזור. שיגרה. או אז בשאננותו יצא במכוניתו אותו רב מחבלים, ראש הדרג הצבאי בחמאס, לרחובה של עיר – וחוסל!

***

בנוהג שבעולם, מבחינים בני האדם בדבר הפועל, הבולט, המשנה את המצב הקיים. "לעשות", פירושו לשנות מצב קיים. מחשבה זו כי רק מה שנעשה ב"קום עשה" הינו בעל משמעות הינה שטחית.

לעתים, דווקא השתיקה, קפיצת השפתיים – פועלת רבות. לעתים, דווקא העמידה האיתנה על המציאות הקיימת היא אשר פועלת גדולות על אף שאין הדבר ניכר כלפי חוץ. ציוויו הראשון של האדם היה "לעבדה ולשמרה"  - "לעבדה" – קום ועשה, פעל, שנה את המציאות, הוצא לפועל את היכולת והכוחות שבך כי לכך נוצרת.

וגם "לשמרה" – שמור על הקיים. דאג למציאות שלא תיהרס, אפשר למהלכים הטבעיים, הבלתי בחיריים להשפיע – ואתה אל תתערב בקום עשה אלא צור אפשרות, אטמוספירה, לטבע לפרוץ – "ולשמרה".

יצחק אבינו הנפעל האלוקי. יצחק כולו פועל על ידי נפעלותו. על ידי אי עשייה כביכול – פועל יצחק במציאות גדולות. יצחק מאפשר לעליונות השמימית להשפיע ולהופיע דרכו. הוא פאסיבי בבחירתו וכך הוא אקטיבי ברושם האלוקי במציאות.

יצחק אבינו עולה תמימה, אינו יוצא מן הארץ, לכאורה דבר של מה בכך. הרי יצחק לא עשה דבר – רק נשאר ולא יצא.

אלא שהציווי האלוקי "גור בארץ הזאת" נחקק באומה הישראלית ע"י מעשה אבות סימן לבנים את האחיזה והשייכות לארץ ישראל. אין כאן רק שב ואל תעשה, כי אם יש כאן פעולה אדירה ונשגבה הטמונה בעצם ה"גור בארץ" של יצחק.

שאלה ידועה, בה עסקו רבים בפרשתנו היא, כיצד זה שחפץ היה יצחק לברך את עשיו ולא את יעקב? וכי לא ידע יצחק כי עשיו רשע וכי צדו בדברים?

תשובות רבות בסוגיה ואני לא באתי לחדש אלא להביא דברי הרב חרל"פ "מי מרום" בפרשתנו:

"מציאות החטא והשקר בעולם אינה יכולה להתקיים אלא מצד חו"ל. מצד ארץ ישראל אין מציאות של חטא. במקום השראת האלוקות לא ייתכן חטא. והטעם שה' אמת וחותמו אמת ומשכנו – בארץ ישראל – כולו אמת.

וישאל השואל: הרי אנו מוצאים גם בארץ ישראל שקר, עוול, רשע? זאת משום שקיימת האפשרות לפרט הישראלי לעזוב את הארץ ולצאת לחוץ לארץ, ומצד הניתוק האפשרי שיש לפרט מארץ ישראל נגררת גם האפשרות לחטא והשקר (על דרך "בה או בעבורה" באופן ההפוך).

אפשרות זו אצל יצחק אינה קיימת. החקיקה בטבעה נשמתו אשר נחקקה באומר ה' אליו: "שכון בארץ", "גור בארץ", יצרה ניתוק מאפשרות החטא. מתוך כך, גם מבטו של יצחק לא היה מסוגל להבחין בשקר של עשיו. אדם יכול להבחין רק במושגים הקשורים אליו באיזו שהיא דרך (כמו שאין העיוור משיג בצבעים) וכבר נודע שאם אדם רואה באחרים איזה עוון, בידוע שיש לו איזשהו יחס לעניין , שאם לא כן לא היה מבחין בזה כלל וכלל. וזוהי בקשת דוד המלך "העבר עיני מראות שווא" – דוד לא ביקש 'העבר שווא מראות עיני', היינו שהשקר לא יגיע לפני ומתוך כך לא אבחין בו, כי בזה אין זיכוך פנימי. אולם, אם גם כאשר השווא לנגד העיניים ובכל זאת אין אני מבחין בו  - זה מורה על זיכוך פנימי עד כדי שאינו מבחין בשווא כלל.

זהו דרגתו של יצחק שהיה כולו בארץ ישראל ללא אפשרות של נגיעת חו"ל – לא היה במושגיו רשע, חטא ומרמה, ומשום כך קירב את עשיו אשר בנגלה כבדו. אמנם, לזאת בא יעקב בעצת רבקה על מנת להוריד את יצחק קצת לעולם הזה ומתוך כך יצחק הרגיש את הגיהנום שבא עם עשיו לעומת קביעות וניצחות קדושתו של יעקב אשר עליו באמת יאמר: "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו".

נתפלל להצלחת ידיהם של חיילנו בקרב מתוך בטחון בצור ישראל, וחזק ונתחזק כולנו יושבי מרחבי ארצנו הקדושה ויישובי הספר בעמידה איתנה ונחישות אחיזה בארץ, ותתקיים בנו ברכת יצחק "יעבדוך עמים וישתחוו לך לאמים".

שבת שלום