"נחמו נחמו עמי"

בשבת שלאחר תשעה באב מתחילים לקרוא את הסדר של שבע דנחמתא, שבע הפטרות הלקוחות מספר ישעיה שעוסקות בנחמה וגאולה. יש כאן סדר שלם שמלווה אותנו שבעה שבועות ומלמד על התוכן הפנימי של ימים אלו- ימי התנחמות מהחורבן הנורא, על ידי התרוממות אל ודאות הגאולה. מתוך שאיבת הנחמה הזו אנו ניגשים אל תהליכי התשובה של חודש אלול. ובאמת ניתן לומר שההכנה לימים הנוראים מתחילה כבר השבוע, כידוע מפי ספרים וסופרים שראשית ההכנה לתשובת אלול היא  מטו באב. ננסה לבאר מעט עניין זה.

בסוף מס' תענית כ' שמט"ו באב הלילות מתחילים להתארך ועל כן יש להוסיף בלימוד תורה בלילות. ברור שאין כאן רק הדרכה פרקטית, ליידע אותנו שיש יותר זמן פנוי בלילה. מעניין הדבר, שהדבר הובא להלכה ברמ"א, יו"ד סי' רמ"ו ס' כ"ג. וכך כ' שם בשו"ע: "מי שרוצה לזכות בכתרה של תורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפי' אחת מהן". וכהמשך לכך כ' הרמ"א: "ויש לאדם להתחיל ללמוד בלילה מט"ו באב ואילך". לימוד התורה בלילה שונה במהותו מלימוד היום. הוא מסוגל יותר לזכיה בכתרה של תורה. המהר"ל בנתיב התורה כ' שהלילה מיוחד בכך שענייני העולם שובתים, והלימוד בלילה משייך למדריגה העליונה של התורה, מדריגה שבה התורה קודמת לכל ענייני העוה"ז. ערך התורה כדבר נבדל ועליון שכל חפצי העולם לא ישוו אליו. היפגשות כזאת עם התורה מאפשר עיסוק מתמסר ומוחלט, ועל ידו זוכים לכתרה של תורה.

כך גם בפרשתינו- משה רבינו נאלץ למות בעבר הירדן, ולכן כהקדמה לכל פירוטי המצוות מצווה משה רבינו על העיסוק בתורה מתוך זכירת מעמד הר סיני: "רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך.. יום אשר עמדת לפני ד' א' בחורב... אשר ילמדון ליראה אותי כל הימים אשר אתם חיים על האדמה". ע' ברמב"ן שיש כאן מצוות לא תעשה שלא לשכוח מעמד הר סיני. "אז, כשלא תשכחו אותם ותעשום על אמיתתם, תחשבו חכמים ונבונים, ואם תעוותו אותם מתוך שכחה, תחשבו שוטים"(רשי ד,ט) כל הקיום המעשי של מצוותיה של תורה חייב לנבוע מלימוד מעמיק-"ושמרתם"-זו משנה-"ועשיתם" (ד,ו וברש"י) והלימוד הזה, צריך להיות מתוך זכירת מעמד ה"ס. נשגבותה של תורה. כל חפצים לא ישוו בה. דווקא על ידי כך הדברים מאירים בתוכנו, ומתוך כך כלפי חוץ אפי' כלפי אומות העולם, "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה".

"מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דיבר פי ד' אליו ויגידה, על מה אבדה הארץ... ויאמר ד' על עזבם את תורתי אשר נתתי להם ולא שמעו בקולי ולא הילכו בה" (ירמיה ט) "על שלא ברכו בתורה תחילה". ראשית הכל- היחס הנכון לתורה. ומטו באב, שבו כלו מתי מדבר, בו מתחילה ההתאוששות מהחורבן והזמן הקיצוני של הקיץ הולך ושב לאיזונו- זה הזמן להוסיף בלימוד תורה בלילות.

ועיקר התורה הנלמדת בלילות היא זו של הפטרת נחמו- "מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תיכן... הן גויים כמר מדלי .. כל הגויים כאין נגדו.." בטחון הגאולה וודאותה. האמת הפנימית של הבריאה כולה מוכרחת לצאת אל הפועל. האמת הפנימית של ישראל, התאמתם אל מלוא האידיאל האלוקי. האמונה הודאית שהתורה היא חיינו, אמיתת חיינו.

"נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם.. ונגלה כבוד ד' וראו כל בשר יחדיו כי פי ד' דיבר"