בפרשת השבוע אנו זוכים להיפגש עם אחת המצוות החשובות והמפורסמות שעם ישראל מקפיד מאז ומעולם לקיים אותה – "וביום השמיני ימול ...עורלתו" - ברית המילה.
ולכאורה יש לתמוה על מצווה זו: הרי הטבע יצר את האדם בצורה כל כך טובה ומדוע אנו מצווים להתערב ולשנות את גופו של האדם?
דומה הדבר לשיבולי חיטה שללא התערבות האדם לא נוכל לאכול לחם - תפקידו של האדם לשכלל את הבריאה.
אך עדיין תמוה מדוע יש צורך לציווי אלוקי על כך, מי שירצה שישכלל ומי שלא-לא?
כאן אנו למדים דבר חשוב על תפקיד האדם הישראלי: אין אנו מצווים על שכלול סתמי,טכני אלא על שכלול מהותי- השכלול שאנו עוסקים בו נובע מכך שאנו שייכים למערכת על-טבעית, אלוקית ומכוח שייכות זו אנו עמלים לשכלל ולהאיר את העולם הזה באור האלוקי, העליון שחי בקרבנו.