"ופתחון פה למייחלים לך"

" וידבר משה לפני ה' לאמור, הן בנ"י לא שמעו אלי ואיך ישמע אלי פרעה ואני ערל שפתיים". טענתן זאת חוזר משה פעמיים בפרשתנו, ובאריכות ג"כ בפרשה הקודמת. וצריך להבין את גודל סירובו של משה מחמת ערל שפתיים. ובפרט שהקב"ה כבר הודיעו: "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך". וא"כ ידוע מראש שפרעה לא ישמע, א"כ מדוע מעכב הדבר שמשה הוא כבד וכבד לשון.

משה רבינו נושא בקרבו את מלא האמת הישראלית. הוא גדל מחוץ למציאות המסובכת של השעבוד. בהשגחה אלוקית מיוחדת גדל בבית אביו ואמו בהיתר מלכותי, ואח"כ גדל בארמון. כולו חופשי וחירותי. אמת עליונה כזאת צומחת מבחוץ למציאות המרוסקת של מצרים. היכולת של משה להתגלות אל בני ישראל המשועבדים, שיקשיבו לדבריו – ועוד יותר מזה לדבר את האמת הישראלית אל מול פרעה- זה דבר מחודש מאד. משה הוא כבד פה וכבד לשון.

אבל הקב"ה אומר למשה "ועתה לכה ואשלחך אל פרעה". יציאת מצרים, עם כל הניסיות העליונה – אינה רק תהליך עליון ניסי,. הופעת ישראל בעולם היא הופעת האמת הישראלית, באופן שבו המציאות כבר בשלה לשמוע זאת, שהאת הזאת תהדהד בתוככי המציאות. "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע. גם אם פרעה יסרב- אבל האמת של משה צריכה להאמר כלפיו.

משה דואג לכך שהאמת העליונה שהוא נושא בקרבות תשאר בעליונותה, ועדיין תוכל להאמר באופן שהעולם ראוי לשמוע. זה פשר צירופו של אהרון, וההתעקשות של משה על כך. משה ידבר בגמגומו העליון ואהרון יפרש. פסח- פה סח. והגדת לבנך. לדבר את גאולת ישראל, זו שפה עליונה, העולם צריך להתרגל לצלילים העליונים הללו.

וכן כתב הרב באורות (עמ' קלו): " ואף אם אנו מגמגמים כ"כ במבטאינו על דבר משא נפשנו- אין החסרון בבהירות העיון ואמיתתו. האמת בקרבנו חזקה היא למדי, אבל עשירה היא כ"כ... נדבר ונסביר כמה שכח הדיבור שלנו ירשה לנו... בהמשך הזמן יצא גם דבורנו מהגלות הכבדה שהוא כבוש בה..."

בתפילה לגילוי מלוא האמת שכנסת ישראל נושאת בקרבה, ולגאולתנו השלמה במהרה בימנו אמן.

                                                                                                  שבת שלום.