יתרו - קודם מתן תורה

אור-החיים הקדוש, שואל שאלה מעניינת מאוד _{(שמות יח' כא')} "וראיתי לתת לב איך זכה יתרו שתכתב על ידו פרשה זו, והן אמת כי הוא כיבד משה עבד ה' והנה שכרו שכיבדו ה', אלא היה ה' יכול לעשות לו דרך כבוד אחר לא בדרך זה שיראה חס ושלום כפחות ידיעה בעם ה' עד שבא כהן מדין והשכילם"
לכאורה לא רק שכבוד גדול יש כאן ליתרו, אלא שיש בזה גם כביכול גנות לישראל, שלא ידעו בעצמם לסדר את הפורום שלהם, ונצרכו לכהן מדין שילמדם!

מבאר אור-החיים שרצה הקב"ה ללמדנו בזה יסוד גדול וחשוב, יסוד אמוני עקרוני קודם מתן תורה "ונראה כי טעם הדבר הוא, להראות ד' את בני ישראל הדור הוא וכל דור ודור, כי יש באומות גדולים בהבנה ובהשכלה, וצא ולמד מהשכלת יתרו. בעצתו ואופן סדר בני אדם אשר בחר [1] כי יש באומות מכירים דברים המאושרים, והכוונה בזה כי לא באה הבחירה בישראל לצד שיש בהן השכלה והכרה יותר מכל האומות, וזה לך האות השכלת יתרו, הא למדת כי לא מרוב חכמת ישראל והשכלתם בחר ה' בהם אלא לחסד עליון ולאהבת האבות".

במכוון מספרת התורה על יתרו ועצתו קודם מתן תורה[2], על מנת להדגיש סגולת ישראל מצד עצם חייהם, מצד הבחירה האלוקית באבות ובבניהם אחריהם, על כן מספרת התורה על חכמתו ועצתו של יתרו, ללמדנו שהבחירה בישראל אינה מתוך מעשים אנושיים בחיריים, ולא מתוך תכונות אנושיות טובות וראויות כחכמה והשכלה, שהרי מצאנו שיתרו בדבר זה חכם יותר מישראל היה, אלא שהבחירה בישראל היא בחירה אלוקית מוחלטת, מצד עצם חייהם. "לומר שהגם שיש באומות יותר חכמים מישראל, אף על פי כן אותנו הביא ד' אליו ובחר בנו, ועל זה בפרט עלינו לשבח לאשר בחר בנו מצד חסדיו".[3]

מתאימים הדברים, עם דבריו המפורסמים של הרצי"ה שהיה חוזר עליהם פעמים רבות רבות כיסוד התורה כולה, בביאור ברכת התורה "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו", בחירת ישראל, סגולתם של ישראל, קודמת, ובגינה, ולצורך הופעתה - נתן לנו את תורתו.

יה"ר שנזכה להופעה המלאה והחיה של המשך הפסוקים בפרשתנו העוסקים גם הם בסגולת ישראל "ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל".

שבת שלום ומבורך. אוהב ושולח געגועים לכל הבוגרים היקרים שלנו.

__________________

[1] ראה בדברי אוה"ח שלפני כן ביאור הדו-שיח של יתרו עם משה, וחכמת יתרו בסידור העניין.

[2] "ויותר יערב לחיך טעם זה למ"ד (זבחים קט"ז א) יתרו קודם מתן תורה בא כי נתחכם ד' על זה קודם מתן תורה... גם למאן דאמר אחר מתן תורה יש טעם במה שסדר ביאתו קודם להראות הכוונה הנזכרת שזולת זה אין הכונה הנזכרת נגלית והבן". שם.

[3] ראה הרחבת הדברים בשיחות הרצי"ה שמות, סדרה ב' סעיף 6 "בפרשתנו אנו נפגשים בעניין סגולת האומה, על-פי דברי הענק הקדוש והגדול בחכמה ובפילוסופיה ה"אור החיים": יכול להיות שיתרו יותר חכם ממשה רבינו שלא עמד בעצמו על חידושו, אבל מה אכפת לנו אם הוא יותר חכם?! אפילו אם זה יהיה יותר צדיק, אבל זה יהיה יותר מעלות, אין זה משנה כלל וכלל, כי הסגולה מיוחדת לנו. הצדקות והחכמה הן פרטים , ואנו מדברים על המקור שהוא כלל הנשמה והיצירה, וממנו משתלשלים פרטיים". עיי"ש עוד.