"וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ"

"וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ .... הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלֵינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה"

משה רבינו מבקש מהקב"ה בקשה מאוד מיוחדת: את המצב של השראת השכינה, אני מבקש שתייחד רק לעם ישראל ושאף אחד מאומות העולם לא יזכה לזה.

השראת השכינה – מצב בו הגודל האלוקי שמניע ומחיה את העולם שלנו, המהות של העולם, איננו נסתר אלא מופיע בתוך המציאות בגלוי.

והדבר תמוה, מה אכפת למשה שכולם יזכו לזה?

משה מבין שהדרך להביא את העולם לשלמותו חייבת לעבור דרך עם ישראל, כלומר, טובת האנושות כולה היא שרק בעם ישראל תשרה השכינה, מכיוון שרק לעם ישראל יש את היכולת להביא את החיים שלהם לצורה הנכונה של הופעת המעלה האלוקית הזו, רק לעם ישראל יש את התורה ומצוותיה  שמאפשרות לנו להגיע למעלה עליונה זו.

ומתוך כך, יוכל העולם כולו להתרכז סביב עם ישראל ולזכות באותה מעלה עליונה שמתבררת בחייהם של ישראל, במצב של הרמוניה בין העולם הפנימי, אלוקי לבין החיים שבפועל.