"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"

"אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין" (בבא קמא דף ל.)
נמצאים אנו בישיבה בעיצומו של לימוד מסכת בבא קמא, אשר יסודותיה נלמדים מפרשת משפטים.

החידוש שמחדשת כאן התורה היא אחריות האדם לנזקיו.

נזק הוא "מלווה הכתוב בתורה", דהיינו, לולא חידשה התורה היינו סוברים כי זהו מעשה לא ראוי, ואולי אף מתקנים כי על המזיק לפצות את הניזק. אך כאן חידשה התורה כי מעצם מעשה הנזק, שנגרם מפשיעת המזיק, נוצר חוב ממשי במציאות.

"אחד מהיסודות של התשובה, במחשבתו של האדם, הוא הכרת האחריות של האדם על מעשיו, שבא מתוך אמונת הבחירה החפשית של האדם". (אורות התשובה טז א)

ראשית ההכרה המוסרית, וראשית תיקון האדם והעולם, תלויה בלקיחת האדם אחריות על מעשיו. הדברים שקרו בפשיעתי הינם בתחום אחריותי, ועליי מוטלת האחריות לשנות. אין אנו עוסקים במציאת האשמים, כי אם במציאת האחראי לתיקון הדבר ולעילויו. "אין הדבר תלוי אלא בי".

במקום אחר מבאר הרב, כי כל המציאות הנזקית בעולם נגרמה בעקבות חטא האדם, וביום בו יתעלה האדם אז יפסקו כל הנזקים במציאות, "וגר זאב עם כבש". כל זה נלמד מהטלת האחריות על האדם לנזקיו, ולנזקי רכושו.

מתוך בירור חופש האדם ושיעבודו לאלקיו, המתברר בפרשת העבדים, ומתוך בירור אחריות האדם למעשיו שבפרשת הנזיקין, באים אנו להארת כל אורחות החיים המעשיים, הגשמיים והממוניים, באור הצדק האלקי, המיישר את דרכו של האדם במציאות.

"דרך התשובה היותר מקורית וטובה, הנובעת מאור התורה בעולם, היא השנון בחלק דיני ממונות וכל המשפטים שבין אדם לחברו הכלולים אצלנו בלמוד "חשן משפט", בכל הבקיאות הגירסאית היותר בהירה וכל החריפות הישרה והרחבה היותר אפשרית". (שם יג)

יסודות גדולים ועמוקים טמונים במשפטי ישראל, משפטים בל ידעום, וכאשר יאיר אור המשפט הישראלי בטהרתו, בגדולתו ובצדקתו, יואר עימו העולם כולו.