פרשת בעלותך

סדר הפרשות מופיע אלינו בהתאמה כדבר ד' הקורא לנו מדי שבוע. והנה בפרשתנו מתחילים אנו לנסוע מהר סיני לאחר מתן תורה.

"ויהי בשנה השנית בחודש השני בעשרים בחודש נעלה הענן מעל משכן העדות, ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני". קצת פחות משנה עברה ממתן תורה, המעמד הנשגב והנורא בו פסקה זוהמתנו ונהיינו לעם קדוש אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים, ונמצאים אנו בכ' באייר בשנה השניה לצאתנו ממצרים.

"ויסעו בראשונה על פי ד' ביד משה". נסיעתנו היא על פי ד'. מדוע אנחנו נוסעים ולאן אנו נוסעים? מדוע לא נישאר למרגלות הר סיני עליו נאמר "תעבדון את האלוקים על ההר הזה"?

"נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ד' אותו אתן לכם... כי ד' דיבר טוב על ישראל". עם מישראל נושא בקרבו את הטוב האלוקי, ומשימתו היא להופיע טוב זה בחייו הלאומיים, בארץ אשר עיני ד' אלוקיך בה, להעמיד ממלכת כהנים וגוי קדוש. מגמה זו אינה פרטית, מטרתה היא לתקן עולם במלכות ש-ד-י, להופיע בשורת קודש זו בעולם כולו, להעלותו ולרוממו אל הופעת טוב ד' בכל ממש.

מגמה עתידית ועליונה זו עומדת ביסוד כל שאיפותינו, אותה מעמיד ישעיה כחזון הראשון של התיקון, בפרק ב, "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים, והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' אל בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים".

אמנם כשהתורה מתארת לנו את המסע לכאורה פוגשים אנו מציאות שונה. "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ד' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך". וכי באים אנו להילחם במישהו? יש אויבים ושונאים? הרי מלאים אנו, ומלא ארון ד', את בקשת הטוב לכל?

"אוהבי ד' שנאו רע". בירידה מהר סיני ובמפגש עם המסע בדרך המפותלת בתוך העולם, פוגשים אנו גם בכוחות המתנגדים להופעת הקדושה, ובקשת הטוב שבנו מתקוממת נגדם להכריתם ולהסירם מן הדרך. גם ישעיה הנביא מיד לאחר החזון הגדול פונה לבניין האומה פנימה, ולשם כך נדרש לקרוא "בית יעקב לכו ונלכה באור ד'". רק זו הדרך היכולה להעמיד את תקון העולם באור נכון, באור שלם, באור ד'.

נוהגים אנו בתפילה, בעת פתיחת ארון הקודש, לקרוא "קומה ד' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך", ומיד מצרפים אנו את הפסוק מישעיה "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים", להזכיר לנו את היסוד ואת המגמה, "כי ד' דיבר טוב על ישראל".