תודעת הישיבות
הרב ליאור בנדט
השבוע, י"ד סיון חל יום פטירתו של ר' חיים מוולוז'ין, אשר נולד ביו"ט שני של שבועות בשנת תק"מ, ונפטר כעבור 72 שנה " ה' לסדר ויהי בנסוע הארון שנת כל הכתוב לחיים"(רשום על מצבתו).
בוגרינו היקרים שלום!
השבוע, י"ד סיון חל יום פטירתו של ר' חיים מוולוז'ין, אשר נולד ביו"ט שני של שבועות בשנת תק"מ, ונפטר כעבור 72 שנה " ה' לסדר ויהי בנסוע הארון שנת כל הכתוב לחיים"(רשום על מצבתו). רואים בזה את שייכות נשמתו העליונה לימים הללו, ימים שלאחר חג השבועות אשר עניינם לעכל אל קרבנו את זמן מתן תורתנו.
בריש השער הד' בספרו נפה"ח כ' ר' חיים, שכ' את השער הזה העוסק בגודל עניינה של תורתנו הקדושה, משום שראה את ירידת התורה כל דור ודור עד שבדורו "נפלה מאד מאד, נתנה בסתר המדרגה התחתונה... מגודל סבל עול הפרנסה ה' ירחם". כולנו יודעים שהתורה הולכת עם עמ"י בגלות - אע"פ שכל מחמדינו- המקדש, הנבואה, רוח הקודש – "טבועות וגנוזות, אבל אין לנו שיור רק התורה הזאת". כלומר, רק התורה נשארת איתנו, בלעדיה אין חיינו כעם ישראל- חיים כלל. וישנה הבטחה אלוקית על כך- " לא ימושו מפיך, ומפי זרעך ... מעתה ועד עולם" . אבל עדיין זה לא אומר שזה יכול לבוא בקלות... כאשר עמ''י בארצו, סדרי החיים הלאומיים מאפשרים נשיאה בעול החזקת התורה, יש מערכות כלכליות רחבות, מיסים והרגשה המפעמת בחשיבות העניין. אבל בפיזור ובפירוד של הגלות- "סבל עול הפרנסה" הכבד לא מאפשר ליצור "החזקת תורה".
במצב הזה קם ר' חיים בגיבורים, וביוזמה וגבורה מופלאות "הקים עולה של תורה" מחדש בדמות "ישיבה". ועיינו בהסכמות של נפש החיים שגדולי דורו כותבים עליו-"אלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל" ההחזרה לתחיה של המושג "ישיבה" –כמה הוא מורכב בזמן הגלות! מחייב להצליח להחדיר בלבבות האומה המפוזרת את חשיבות ריכוזי תורה שבהם ילמדו תורה בלי שום עול ועל ידי זה תתקיים תורה בישראל. הרגשת אחריות לאומית לחשיבות התורה צריכה להישתל בלבבות לשם כך!
זהו זכותו העליונה והאדירה של ר' חיים, אשר מאז ועד היום מרכזי התורה נמצאים במוסד המופלא שנקרא "ישיבה". אין "תורה" מופיעה מתגדלת ומתקיימת אלא בישיבה "ישיבה". ו"הישיבה" איננה מוסד פרטי- הרי איננה מסוגלת גם להחזיק מעמד כדבר פרטי, בלי הכרת האומה בחשיבותה, נחיצותה, ובנשיאת החזקתה –"ותומכיה מאושר".
כותב הרב באגרת קמו' על "תכלית הישיבות": " תחיית התורה, המעמדת קדושתם של ישראל בכלל"- בלי ,תורה באומה" קדושתם של ישראל נשארת גנוזה, נעלמת. " ע"י גדולי תורה באמת מיחידי סגולה, וע"י המון רב כפי האפשר של בעלי בתים ת"ח הגונים". כדי שהתורה "תחיה באומה", תעצב, תשפיע ותזרים שפע חיים ישראליים אמיתיים יש צורך בישיבות מבוססות, גדולות המצמיחות ת"ח גדולים ויוצאי ישיבות שנושאים בליבם ואורחות חייהם את התורה, דרכיה הנעלמות ומידותיה הישרות. הדבר מחייב השרשה של "תודעת ישיבות" בלב עמ"י כולו!
חשבתי לעצמי, שבאמת מי שזכה ללמוד בישיבה - ולמד מה שלמד, וספג, ולקח לעצמו להמשך חייו - צריך לקחת איתו ביחד גם את חשיבות עצם "השיבה". עצם תודעה זו, שיש "ישיבות"- יש "תורת ה' איתנו", תורה חיה המגדלת צעירים ברוח ישראל האמיתית- היא עצמה מזככת ומעצבת.
יהיו דברים אלו לע"נ ר' חיים ולכבודה של תורה וישיבותיה.