פרשת בהעלותך
כל חג שאנחנו חוגגים הוא לא אירוע נקודתי שקרה אלא מגלה את סגולת הזמן שטמונה באותו תאריך, לכן אנחנו אומרים בעל הניסים "בימים ההם-בזמן הזה", המקרה שגילה את סגולת הזמן קרה בימים ההם, אבל תכונתם הפנימית ממשיכה בזמן הזה.
הפרשה פותחת "וידבר ה'... בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות".
מביא רש"י- "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות".
והרמב"ן מזדעק על זה ותמה למה ה' ניחם את אהרון דווקא בנרות ולא בקורבנות? או בעבודת קודש הקודשים של יום הכיפורים שרק הוא זוכה לה?! ועונה (בשם התנחומא ומגילת סתרים לר"ן) שהקב"ה רמז פה לאהרון על חנוכת בית חשמונאי שתהיה ע"י שבט הכהונה בימי בית שני, ויותר מכך- שהנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו. יוצא שכשאנחנו מדליקים נרות בחנוכה, זה נראה לנו זכר לנס פך השמן שהיה למכבים, אבל זה גדול הרבה יותר- זה שותפות בהדלקת הנרות שלאהרון הכהן.
אז אמנם הגננת לימדה אותנו שהמנורה והחנוכיה נראות אותו דבר רק עם מספר קנים שונה, אבל מה הקשר האמיתי ביניהם? איך הדלקת החנוכיה קשורה לאהרון הכהן?
נקדים שני משפטים שיעזרו לנו בעניין- כל חג שאנחנו חוגגים הוא לא אירוע נקודתי שקרה אלא מגלה את סגולת הזמן שטמונה באותו תאריך, לכן אנחנו אומרים בעל הניסים "בימים ההם-בזמן הזה", המקרה שגילה את סגולת הזמן קרה בימים ההם, אבל תכונתם הפנימית ממשיכה בזמן הזה.
חז"ל לימדונו שעניין המנורה והשמן הוא החוכמה, "הרוצה להחכים ידרים.. וסימניך מנורה בדרום" (ב"ב כה:). יש כמה מדרגות להופעת חוכמת ה'- חוכמת הטבע, חוכמת האדם שהיא למעלה מן הטבע, וחוכמת התורה מעל כולנה. חג החנוכה חושף שסגולת הזמן, ועניינם של המנורה והחנוכיה זה חיבור כל החוכמות תחת השגחת הקב"ה. וזאת בשונה מהיוונים ששמו את השכל האנושי חופשי ולא כפוף לבורא המנהיג והמכוון של כל המציאות, מה שיוצר לנו היום את התפיסה הפוסט-מודרניסטית השוללת כל תפיסת אמת מוחלטת מן המציאות, כי האמת המוחלטת לא תגיע ולא יכולה להגיע משכל האדם לכשעצמו אלא דווקא משעבודו תחת השגחת הקב"ה ורצונו בהנהגת העולם. (מבוסס על הבנתי ממאמר של הרב צוקרמן).
בברכת התורה ו"הרוצה להחכים ידרים".
מביא רש"י- "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות".
והרמב"ן מזדעק על זה ותמה למה ה' ניחם את אהרון דווקא בנרות ולא בקורבנות? או בעבודת קודש הקודשים של יום הכיפורים שרק הוא זוכה לה?! ועונה (בשם התנחומא ומגילת סתרים לר"ן) שהקב"ה רמז פה לאהרון על חנוכת בית חשמונאי שתהיה ע"י שבט הכהונה בימי בית שני, ויותר מכך- שהנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו. יוצא שכשאנחנו מדליקים נרות בחנוכה, זה נראה לנו זכר לנס פך השמן שהיה למכבים, אבל זה גדול הרבה יותר- זה שותפות בהדלקת הנרות שלאהרון הכהן.
אז אמנם הגננת לימדה אותנו שהמנורה והחנוכיה נראות אותו דבר רק עם מספר קנים שונה, אבל מה הקשר האמיתי ביניהם? איך הדלקת החנוכיה קשורה לאהרון הכהן?
נקדים שני משפטים שיעזרו לנו בעניין- כל חג שאנחנו חוגגים הוא לא אירוע נקודתי שקרה אלא מגלה את סגולת הזמן שטמונה באותו תאריך, לכן אנחנו אומרים בעל הניסים "בימים ההם-בזמן הזה", המקרה שגילה את סגולת הזמן קרה בימים ההם, אבל תכונתם הפנימית ממשיכה בזמן הזה.
חז"ל לימדונו שעניין המנורה והשמן הוא החוכמה, "הרוצה להחכים ידרים.. וסימניך מנורה בדרום" (ב"ב כה:). יש כמה מדרגות להופעת חוכמת ה'- חוכמת הטבע, חוכמת האדם שהיא למעלה מן הטבע, וחוכמת התורה מעל כולנה. חג החנוכה חושף שסגולת הזמן, ועניינם של המנורה והחנוכיה זה חיבור כל החוכמות תחת השגחת הקב"ה. וזאת בשונה מהיוונים ששמו את השכל האנושי חופשי ולא כפוף לבורא המנהיג והמכוון של כל המציאות, מה שיוצר לנו היום את התפיסה הפוסט-מודרניסטית השוללת כל תפיסת אמת מוחלטת מן המציאות, כי האמת המוחלטת לא תגיע ולא יכולה להגיע משכל האדם לכשעצמו אלא דווקא משעבודו תחת השגחת הקב"ה ורצונו בהנהגת העולם. (מבוסס על הבנתי ממאמר של הרב צוקרמן).
בברכת התורה ו"הרוצה להחכים ידרים".
שבת שלום!
