הרב אורן טרבלסי

חטאו של משה רבינו במי מריבה שגרם לו לא להכנס לארץ העסיק רבות את המפרשים. (עיין באוה"ח הקדוש שמביא עשרה פירושים ואז מבאר לפי דרכו ). הרבה טרחו להסביר ולבאר את עניין החטא. עד שנוצר סוג של אבסורד שאם נאסוף את כל הפירושים, יוכל משה רבינו להצטייר בעיננו כאדם בעל חטאים רבים ומגוונים ח"ו.

 

כמובן שלפי האמת הדבר נובע ממעלתו של משה רבינו. מרוב שחטאו דק מהדק ורחוקה מעלתו מתפיסתנו, איננו יכולים להבין כראוי את ענין גדולתו ומהות חטאו.
דבר נוסף צריך להבין כיצד החטא מוליד את העונש של אי הכניסה לארץ, שדבר ברור הוא שהעונש האלוקי אינו נקמה, אלא תוצאה הכרחית של מעשי האדם.

נצעד בדרכו של רש"י לפירוש החטא. רש"י מפרש ש- ה' ציוה למשה לדבר אל הסלע ומשה במקום זה היכה אותו.
ובאמת הדבר צריך בירור שהרי בפרשת בשלח (שמות פרק יז פסוק ו ), במצב דומה שהיו חסרים מים לעם, ציווה ה' את משה להכות בסלע. ומדוע כאן שינה וציווה לדבר אליו.

אלא התשובה מונחת בתחילת הפרק, בתחילת מסכת האירועים שאנו נפגשים בהם בפרשתנו (לאחר פרה אדומה ). התורה מספרת: ויבואו כל העדה מדבר צין. ומסביר רש"י : "עדה השלמה שכבר מתו מתי מדבר". כלומר הידיעה הבסיסית והיסודית שצריכה ללוות אותנו כדי שנקרא נכון ונבין נכון את כל המתרחש בפרשה, היא שנשים לב שהשתנה הדור. דור המדבר חלף וכעת אנו מתחילים לעסוק בדור חדש. בלי ידיעה זאת אי אפשר להבין באמת שום מאורע שקורה בפרשה.מכאן החילוק בין הדיבור להכאה. הכאה על הסלע שייכת לדור המדבר, ולכן בה צווה משה בפרשת בשלח לאחר היציאה ממצרים. ואילו הדיבור אל הסלע שייך לדור באי הארץ, להתנהלות החיים בארץ ישראל.

מסביר השפת אמת שיש שתי בחינות במפגש עם ה', אמת ואמונה. אמת זו ראיה גלויה מפגש ישיר שאין אחריו שאלות. אפילו שיבואו מאה עדים ויעידו שפלוני מת ואשתו מותרת, אם יבוא ההרוג ברגליו האמת תקבע שהוא חי. אך יש בחינה שהאמת נעלמת וכאן אנו  צריכים אמונה.
במדבר היה גילוי שכינה, אין שאלות ואין ספיקות, האמת האלוקית ברורה ונוכחת. כך המטה היה ניסי, חקוקים עליו שמות המכות המופתיות וכן שם ה'. וכשצריכים להוציא מים מסלע יבוא שם ה' בגלוי נגד הטבע וישנה אותו. טבע הסלע נסוג מפני המציאות האלוקית הגלויה, משנה את טבעו ומוציא מים.

אך בא"י אנו במדגרת אמונה. האלוקות מסתתרת בתוך החיים הארציים, ומתוכם עלינו להתרומם אל האמונה ב- ה'. לכן צריך לדבר, לשכנע, להתנהל עם הטבע לאט לפי מדרגתו וכך לחשוף יותר ויותר את החיים האלוהיים שמסתתרים בארץ הזו. הטבע לא יסוג מפני ה' ברגע אחד ע"י הכאה. אלא ילך ויתעלה ע"י האמונה שלנו בו והעבודה שלנו איתו, ילך ויגלה את האלוקות ששורה בתוכו.

לכן המפגש עם הסלע היה סוג של מבחן אלוקי למשה, לזהות לאיזו מדרגה הוא שייך יותר. והתברר ששייך למדרגת האמת "משה אמת". ולכן בשלב זה לא יוכל להכנס עם ישראל לארץ ולקדם את הקשר עם האלוקות לפי מדרגת האמונה. זה יהיה כוחו של יהושע, לפגוש את אלוקים בתוך המציאות הטבעית.

ואנו שזכינו לחיות בארץ הזו, נבין מתוך כך שזו עבודתנו ושליחותינו בחיים. החיים מנסים להסתיר שהם בעצם מלאים את כבוד ה', והמון כוחות קמים ומתנגדים לרצונות האלוהיים מלהופיע במציאות. אך העבודה היא איטית מדורגת, לדבר עם העם, לדבר עם החיים, ולקרב אותם לשאת שם שמיים. עד שהמציאות כולה תאיר, ונגדל מתוך מדרגת האמונה למדרגת האמת "וכבוד ה' עלייך זרח", וכבוד ה' יאיר את כל הארץ.

שבת שלום