"וישכב ויחלום"

"וירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמיים".

יעקב יוצא לדרך ארוכה ומסובכת מתוך סיבוך עם אחיו השוטם להורגו. ארבע עשרה שנה שקד בבית מדרשו של עבר ולמד שם תורה יום ולילה, אך כל הרוחניות המרוכזת זו ענינה להופיע בחיים אפלים. "ויפגע במקום" המקום בה 'הידיעה; המקום שמעל הזמן - "כי בא השמש" שקעה לו החמה פתאום שלא בעונתה, המקום התמציתי שמרכז בתוכו את כל קדושת ארץ ישראל, המקום שמלאכי אלוקים עולים ויורדים בו, בית אלוקים, שער השמיים - אי אפשר לעבור לדרך בלי לפגוע במקום. "וישכב ויחלום" אחרי ארבע עשרה שנה שלא שכב, הוא שוכב חולם ומתנבא.

מה לא נכתב על חלומו זה. מעמד הר סיני, חיזיון מופלא, תמצית של כל ההיסטוריה, מעשה מרכבה והשיא - ה 'ניצב עליו. ובחולין אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו: דיוקנו של יעקב חקוק בכסא הכבוד. יעקב, ישראל העתידי - שם שמו ומכוחו השלם קרויים בני ישראל, מרכז האישיותו ובדיוקנו את עם ישראל לדורותיו והוא הנושא של הופעת הכבוד האלוקי בבריאה כך כן מלאכים רוצים לסכנו "וה 'ניצב עליו לשמרו". השכינה לא זזה ולא תזוז לעולם מעם סגולה זה. גם בגלותם תלך עימהם לשמרם אפילו באיומה שבצרותיהם. וגם אם יצלע יעקב על ירכו בסוף הלילה של הגלות לקראת השחר, מכל מקום התיכון עליו השמש וישוב שלם לארץ ישראל כעם בריא ורענן מלא בכל כוחותיו, "ועל משואותיה של המלכות הרביעית יכונן בנין העולם באמת, ובדעת ה '".

אולם יעקב ירא, "ויירא יעקב". למרות שהקב"ה הבטיחו, עלה (בסולם) ואין לך ירידה, לא האמין ולא עלה. דרך קצרה יש בה בעייתיות. דרכו הינה דרך ארוכה שכוללת במטווה שלה העלאת כל הכוחות והצדדים היותר חשובים שבמציאות ובחיים. הצבור כולו, גם הרשעים שבה, העולם כולו גם בגויים היותר חשוכים ושכחי אלוקים. ועל כן קצורי דרך טומנים בחובם קצוצים. חששות

כבדים, התפקיד של "ממלכת כהנים וגוי קדוש" מחייב, אך נרמז לו הסוד, סוד גאולתן, "ויקח מאבני המקום, שניים עשר אבנים אולי מבלי משים - אך אח"כ נודע פשרם, שהם כנדר שניים עשר השבטים, ובבוקר, לאמר אם יהיו מקשה אחת, מזבח אחד איפה תערך עבודת ה 'הכוללת, המתגוונת, ומתפרטת לאין ספור אורות, אך לעולם תאיר בהן נקודת האחדות, לעולם היא תהיה מרכז נפשם ושאיפתם. אז אכן יתקיים בהם "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" - בארץ הם קרויים גוי אחד היינו אומה עם כל המשמעות וההתגוונות שבה ומכל מקום אומה אחת בכל שעור קומתה השלם .

זה יתכן רק בארץ , מפני שארץ ישראל מפרטת בהארות שונות ומיוחדות בכל רגב לעצמו, את הארת המקום האחד בה 'הידיעה. בית אלוקים .

ובכך ביסוד תמציתה העליונה, מזינה: בכוחות חיים, בשפע של אוויר מחכים, בדמיון נאצל, את הכוחות האדירים של בני ישראל העזים החכמים והמופלאים שבאומות.

שער השמיים איננו בית קברות או בית כלא של רוח האדם - במצות סייגים ואיסורים. שער השמיים הוא המרחב הרוחני היחידי החופשי באמת, בו רוח האדם יכול להינשא ולממש את יכולותיה האמיתיות מתוך ניתוב והדרכת הכוחות החומריים כל אחד בערכו ומעמדו אל עניינם האלוקי, הארת צלם אלוקים שבאדם, סולם מוצב ארצה.