חיי שרה

הקשר שלנו לארצנו איננו קשר טכני, מקום לגור וכד'. זהו קשר עצמי, קשר של חיים – הנשמה האלוקית המתגלה באומה הישראלית יכולה לצאת לפועל ולחיות רק בארץ המתאימה לה בארץ ישראל.

החיבור והקשר לארץ בא לאחר פרשות "לך לך – וירא" שבה מתבררת קומתו האלוקית של אברהם ובשיאה בעקידת יצחק, שם מתברר שכל חיינו שייכים לגמרי לחיים האלוקיים ועכשיו אפשר להוציא לפועל את הקשר לארץ ולקנות חלקת קרקע.

קשר זה של אומה וארצה צריך להתחיל דווקא בחברון, אותה העיר שממנה התחילה המלכות, מלכות בית דוד אשר מלך שבע שנים בחברון ולאחר מכן עלה ומלך בירושלים. חברון היא עיר של חיבור, בחברון חברו כל השבטים והתאחדו באופן שאפשר היה לבנות את מלכות בית דוד, הגוף הלאומי של עם ישראל מתייסד בחברון ואח"כ בירושלים הולך ומתבררת קדושתו של הגוף הזה. לכן, את הצעד המעשי הראשון לבניית הקשר לארציות אנו עושים בחברון.

אברהם מחזיק בשאיפות האידאליות, האלוקיות אבל דווקא שרה היא זאת שמאפשרת לשאיפות הגדול להתממש במציאות באופן הנכון והמתאים, כפי שראינו בפרשיית הקשר עם הגר וישמעאל, גם פה זכתה שרה להיות הממשת בפועל את הקשר הקבוע והנצחי ולהיקבר בעיר האבות חברון.

חיי שרה – אמנם נפרדנו מגופה של שרה אבל התחדשה בנו קומת חיים אלוקית חדשה בחיי האומה וארצה.