הרב יהודה בר-און

ועוד יש לברר – הרי גם לוט הולך עם אברהם, וכי גם לוט נתנסה בנסיון? ומכך תלמד שאפילו לוט מוכן לדבר הזה, אם כן מהו הנסיון בכלל?

ידועים דברי המהר"ל מפראג אשר מעמיד את ההבדל שבין נח לאברהם: בנח פתחה התורה בסיפור מעלתו: "איש צדיק תמים" ומתוך צדקותו נגלה אליו ה'. באברהם אינו כן הדבר. דבר ה' נגלה לאברהם ללא

 כל תיאור או שבח – "ויאמר ה' אל אברם לך לך..." וזאת משום שמעלתו של אברהם אינה מצד השתדלותו ומעשיו בצדקות, אלא מצד שייכותו לסגולת עם ישראל אשר בקרבו.

מתוך כך יש לומר שברגע שה' מצווה את אברם ללכת לארץ ישראל – מתהפכת כל ההליכה – למצווה, כל פסיעה שפוסע אברם אחר הציווי, הרי היא מופיעה את אותה סגולה ישראלית הגנוזה בו.

מה שאברהם בחר מעצמו לצאת מחרן ללכת לא"י – אין זה אלא צדקות אישית, בחירות שלו מעצמו, ברגע שנצטווה בדבר קיבלה ההליכה משמעות אחרת - משמעות של מצווה, משמעות של בחירה אלוקית בסגולה הישראלית מצד עצמה המופיעה באבי האומה. הנסיון אינו מצד התחבטות הנפש הסוערת באברם, האם לשמוע בקול ה' אם לא – לא כן הוא. ברור שאברהם ילך לארץ ישראל, אלא הנסיון הוא הרמת הנס והגילוי – שאותה ההליכה ממש מתהפכת לקישור אדיר של קישור סגולת ישראל עם סגולת הארץ, גילוי של הקשר הבלתי בחירי של עם ישראל עם ארץ ישראל.

לוט גם הוא הולך עם אברהם, אך אצל לוט אין הדבר פועל דבר. להיפך הוא מתלווה לאברהם עד ארץ ישראל, דווקא בהגיעו לארץ, השייכות מתבררת, ולוט נפרד מא"י. את אברם של חו"ל – לוט מסוגל "לסבול" אך את הופעת אברהם של א"י, אברהם הנבחר, הסגולי – זה כבר לא שייך ללוט.

באור כשדים אברהם הוא בגדר בן נח במעשיו, הוא אמנם שובר את האלילים אך תו לא. אלו ממעשים שנבעו מבחירה חופשית של אברם ללא ציווי והתגלות אלוקית.

אברהם המופיע בפרשתנו, זהו אברהם של האומה הישראלית, שלא רק שובר אלילים, אלא אברהם הקורא בשם ה'.

אברהם אבינו, האומה הישראלית תפקידה ומהותה לפתח ולקדם את העולם ליעודו, להשרות שכינה בעולם וכך יקבל העולם את צורתו השלמה, תפקיד הגויים הוא שלא להרוס ולקלקל.

בנח נאמר שהיה " צדיק תמים, את האלוקים התהלך נח"

באברהם נאמר "התהלך לפני והיה תמים". סדר הדברים הפוך. נח הוא תמים וע"י כך מתהלך את האלוקים. נח הוא שלם אך מצבו קבוע, שמור ואינו מקולקל בלבד, וזו היא שלמותו. באברהם המעלה

היא ההתהלכות – ההתקדמות, ההשפעה והפריצה – "התהלך לפני", וע"י כך ודווקא כך "והיה תמים". שלמות עמ"י היא בהשתלמותם, בהתקדמותם ובהתקדמות העולם עימם. על ידי פעולה על העולם הזה מתוך העולם הבא.

יהי רצון שנתהלך לפני ה' ויתקיים בנו "ונברכו בך כל משפחות האדמה"