פרשתנו פותחת במלחמה, ומסיימת במלחמה, וכולה רצופה במלחמות מסוגים שונים. לא רק מלחמותיה הצבאיות של האומה, כמלחמת הרשות ומלחמת המצווה, גם מלחמותיו של האדם היחיד, בכל תהלוכות חייו, ומלחמותיה של חברה, בשלל תחומי החיים האנושיים.
מלחמות, התמודדויות וטרגדיות בחיי הנישואין והמשפחה – כי תהיינה לאיש שתי נשים, כי יהיה לאיש בן סורר ומורה, כי יקח איש אישה ובא אליה ושנאה, כי יקח איש אשה... ונתן לה ספר כריתות, כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם.
מלחמות והתמודדויות בתחום הכלכלה, הפרנסה והרווחה – לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת, לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך, לא תסגיר עבד, כי תבנה בית חדש, לא תשיך לאחיך נשך, כי תבא בכרם רעך, כי תשה באחיך משאת מאומה, לא תעשוק שכיר, לא תחבול בגד אלמנה, לא יחבול ריחיים ורכב, לא תזרע כרמיך כלאים, לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו, כי תקצור את קצירך, כי תחבוט זיתך, לא תחסום שור בדישו, לא תהיה לך בכיסך אבן ואבן, איפה ואיפה.
גם בתחום המיניות ומלחמת היצר, מלחמות ותסבוכות – כי תצא וראית אשת יפת תואר, לא יהיה כלי גבר על אישה ולהיפך, כי ימצא איש שוכב עם אישה בעולת בעל, כי יהיה נער בתולה מאורשה, פרשת אונס ומפתה, לא יקח איש את אשת אביו, לא תהיה קדשה, לא יהיה קדש, לא תביא אתנן זונה.
התמודדויות משפטיות ופליליות – כי יהיה באיש חטא משפט מוות, לא יומתו אבות על בנים, לא תטה משפט גר ויתום, כי יהיה ריב בין שני אנשים ונגשו למשפט, כי ינצו אנשים יחדיו, כי ימצא איש גונב נפש, ומשפטיהם ודינם של העבריינים בתחומים המנויים לעיל.
מלחמות והתמודדויות כתוצאה ממפגש עם העמים שסביבנו – כי תצא למלחמה על אויבך, לא יבא עמוני ומואבי, לא תתעב אדומי, לנכרי תשיך, לא תטה משפט גר, זכור את אשר עשה לך עמלק.
ועוד, כגון מוצא שפתיך תשמור, השמר בנגע הצרעת, רוב הנושאים שייכים להתהלכותו של האדם המדיני בעולם, כאדם מן היישוב, ולחברה כולה. איך בונים חיי משפחה טהורים? כיצד בונים כלכלה הוגנת ואיך מתפרנסים ביושר? כיצד יוצרים טהרה חברתית בתחום המיני? כיצד בונים מערכת משפטית הוגנת? כיצד מתייחסים לחלשים בחברה? כיצד בונים קשרי חוץ נכונים עם העמים סביבנו? וכיצד ראוי להלחם?
כל אלו באו בפרשת המלחמה, כי תצא. היציאה אל החיים, אל חיי העולם הזה, רצופה במלחמות ובהתמודדויות, ויש להיערך כראוי ליציאה זו, בתפילה, בדורון ובמלחמה. על האדם להכיר את מלחמות החיים, ולהכיר באחריותו להתמודד, להתגבר ולהתעלות, למרות ומתוך ההתמודדויות השונות.
"וְנִמְצָא שֶׁהוּא מוּשָֹם בֶּאֱמֶת בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה. כִּי כָל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם, בֵּין לְטוֹב בֵּין לְרַע, הִנֵּה הֵם נִסְיוֹנוֹת לָאָדָם... וְאִם יִהְיֶה לְבֶן חַיִל וִינַצַּח הַמִּלְחָמָה מִכָּל הַצְּדָדִין, הוּא יִהְיֶה הָאָדָם הַשָּׁלֵם אֲשֶׁר יִזְכֶּה לִדָּבֵק בְּבוֹרְאוֹ" (מסילת ישרים פרק א').
ומפרשתנו אנו לומדים את היסוד לכל המלחמות כולן "כִּי ד' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ", האדם אינו לבד במלחמותיו בעולם, הוא מושגח, מודרך ומלווה. הקודש יכול להופיע בחיים החברתיים, גם מחנה המלחמה יכול להיות קדוש. ומתוך תפיסה זו אפשר לראות כי החיים אינם רק זירת מלחמה, "וְאִם תַּעֲמִיק עוֹד בָּעִנְיָן תִּרְאֶה כִּי הָעוֹלָם נִבְרָא לְשִׁמּוּשׁ הָאָדָם, אָמְנָם הִנֵּה הוּא עוֹמֵד בְּשִׁקּוּל גָּדוֹל, כִּי אִם הָאָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר הָעוֹלָם וּמִתְרַחֵק מִבּוֹרְאוֹ, הִנֵּה הוּא מִתְקַלְקֵל וּמְקַלְקֵל הָעוֹלָם עִמּוֹ, וְאִם הוּא שׁוֹלֵט בְּעַצְמוֹ וְנִדְבָּק בְּבוֹרְאוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ מִן הָעוֹלָם רַק לִהְיוֹת לוֹ לְסִיּוּעַ לַעֲבֹד בּוֹרְאוֹ, הוּא מִתְעַלֶּה וְהָעוֹלָם עַצְמוֹ מִתְעַלֶּה עִמּוֹ". (מסילת ישרים שם).
מתוך יציאה נכונה למלחמות החיים, מתוך התפיסה של כי תצא – למלחמה, אפשר בשלב הבא להגיע ל"כי תבא אל הארץ... ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך, אשר ד' אלהיך נותן לך..."
שבת שלום