"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ד' אֱלֹהֵיכֶם":
קדושים תהיו. הוו פרושים מן העריות ומן העבירה (רש"י).
את הפסוק "קדושים תהיו" מפרשים רש"י והרמב"ן כציווי, לרש"י לפרוש מהעריות ומהעבירה, ולרמב"ן קדש עצמך במותר לך, שלא יהיה נבל ברשות התורה.
לבעל הטורים "קדושים תהיו" זוהי הבטחה המגיעה לאחר "ושמרתם את משמרתי" (עשו משמרת למשמרתי, לעשות סייגים לתורה), "שאם ישמור עצמו מן החטא שוב אין חטא בא על ידו ומקדשין אותו מלמעלה", וכן מפרש הספורנו באופן דומה, ואומר כי בפסוק זה הודיע הקב"ה את תכלית איסורי הנגעים, העריות ומאכלות האסורים, "וזה כדי שידמו ליוצרם כפי האפשר".
המגיד מדובנא, בספר המידות (שער האהבה פי"א) מבאר את הפסוק ואת דברי רש"י באופן אחר לגמרי. "האדם בחיר הנבראים כפי יציאתו אל המציאות הוא באופן שלם מוכלל ומעוטר בכל חלקי המדות והכוחות והשלמות ע״י נשמת חיים האצולה מגבהי מרומים", ועם מידות אלו מגיע האדם לעולם הזה למען נסותו. "קדושים תהיו - פרושים תהיו", כוונתו שכאשר יפרוש האדם מהבלי העולם יישאר עומד על מדרגתו המקורית. "ואם כן דברי רש״י ז״ל אינם לעקור פי׳ מלת 'קדושים', לפרש אותה 'פרושים', רק לבאר איככה יהיו במדרגת הקדושה" לפי זה, "קדושים תהיו" אינו ציווי או הבטחה כי אם הדרכה, איך לקנות, או יותר נכון, איך לשמור על מדרגת הקדושה. "וא״כ מאמר 'קדושים תהיו' אינו גזירה על האדם שישיג מה שאין בכוחו להשיג, אבל המאמר הוא עצה נדיבה אל האדם . דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו, היו נשארים עומדים על מדרגתכם, ושמרו את משמרתכם כי קדוש אני ה׳ אלהיכם".
הקדושה מוטבעת כבר בקרבנו, המידות הקדושות חבויות הן בתוכנו, ומעטרות את נשמתנו, ואם נברר את דרכנו, נזכך את רעיוננו ונסיר את מחשבות הנכר מלבנו, אז נזכה לחשוף את האור ואת הקודש שבנשמתנו.