"...חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו: ריבונו של עולם! יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי? אמר לו שתוק! כך עלה במחשבה לפני..."
ישנם דברים שנבראו לפני שנברא העולם וישנם דברים שעלו במחשבה להבראות "...ומחשבתן של ישראל קודם לכל דבר..."
כלומר רבי עקיבא היא היא מחשבתן של ישראל... והוא מי שמלמדנו "שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים..." בבחינת "...עזה כמוות אהבה...:
והוא, האוהב הגדול, שר התורה שבע"פ שהיא היא "כנסת ישראל" שאומר: "חיה אחת עומדת ברקיע ושמה ישראל וחקוק על מצחה ישראל, עומדת באמצע הרקיע ואומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדולי מעלה עונים: ברכו את ה' המבורך לעולם ועד!
וכשסורקים את בשרו במסרקות של ברזל "היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד יצתה בת כל ואמרה אשריך ר' עקיבא שאתה ונשמתך כאחד!"
"כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה ובכול נפשך אפילו נוטש את נשמתך, אמרת: מתי יבוא לידי ואקיימנו? עכשיו כשבא לידי לא אקיימנו?!"
ובירושלמי "...אהבתי בכל ליבי אהבתי בכול ממוני, ובכול נפשי לא בדיק לי (לא נתנסתי בו..) לפני כן אנא קרי וגחך – לכן אני קורא קריאת שמע ושמח...
והוא שמעמיד את בן כוזיבא מלך המשיח ומעמיד הלכות משיח לנצח שכל עניינו הוא "...ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכול נפשך למען חייך"
ובהקדמה ל"אורות" אומר הרצי"ה זצ"ל: שפע קודש הקודשים של ספר האורות הזה..."של הכהן הגדול מאחיו אשר "מן המקדש לא יצא" אשר מתוך אין קץ אהבתו לישראל ולה' יתברך, לתורתו, עמו, ארצו וגאולתו... כאשר שמע על השחיטה הנוראה בחברון נפל ארצה ויתעלף ומאז קפצה עליו זקנה, ופגעה בו מחלת הסרטן אשר ממנה נפטר מתוך ייסורים קשים ולאחר כשש שנים... והוציא נשמתו כאחד...
ומתלמידי תלמידיו יחיד ומיוחד מבוגרי "בני-עקיבא", אשר הלך בראש לוחמיו במלחמת מצווה של ימות המשיח, וקרא "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" והוציא נשמתו כאחד...
ר' עקיבא, הרב קוק, רועי קליין
"עזה כמוות אהבה"
גאולה, משיח, נצח ישראל!