נראה שהקורונה, מעבר לסכנות הקיומיות שהיא מביאה עימה, הינה בראש ובראשונה כוח אשר מכניס אותנו פנימה, אל תוך הבית.
לא חידוש הוא לומר שהתקופה בה אנו חיים היא תקופה שכמעט כל כולה חוץ – חיצוניות, החצנה, הישטפות של הפרט בתוך הזרם האדיר של העולם שסביבנו. התרבות האופפת אותנו, שאין אחד מאיתנו אשר אינו מושפע ממנה, פועלת להוציא אותנו מהבית הפנימי שלנו. היא מפגישה אותנו ללא הרף עם מה שמחוץ לאישיות העמוקה שגנוזה בנו, ומשכנעת אותנו שדווקא שם, בחוץ, נמצא "הדבר האמיתי".
זו תרבות ששמה דגש אדיר על אופנה, על נראות חיצונית – בביגוד, בתסרוקת, ברכב, בבית – בכל תחום בחיינו. זוהי תרבות שמוציאה אותנו מד' האמות הפרטיות והמקודשות של כל אחד מאיתנו – וחושפת אותנו לעין כול בפייסבוק, באינסטגרם, בווטסאפ – בכל כלי המדיה המתחדשים: כולם צריכים לדעת מה אתה חושב כרגע, מה אתה לובש כרגע, מה עשית היום ועם מי אתה מסתובב. חשיפה כזו לא יכולה שלא להשפיע עליך בבחירות החיים שלך, היא לא יכולה שלא לגרום לך להסתכל כל הזמן לצדדים, לראות מה כולם אומרים או חושבים עליך, וכמה לייקים קיבלת. היא מרחיקה אתך מהאמת שלך, ומנהלת אותך לפי האמת של האחר.
ופתאום באה הקורונה, ושולחת אותנו בבעיטה אדירה פנימה, להתבודד בתוך הבית הפרטי שלנו. היא לא יכולה אמנם למחוק לגמרי את הצד החיצוני של המדיה ושל התפיסות החברתיות שעוטפות אותנו, אך עדיין יש לה השפעה אדירה – פתאום כל אחד מוצא את עצמו ספון בביתו, עם הוריו ואחיו או עם אשתו וילדיו. הוא כבר לא יכול לצאת לבלות ולחפש את טעם החיים שם, בחוץ, איפה שהכול נוצץ ומושך כל כך. הוא פתאום צריך למצוא דרכים לבנות חיים משפחתיים בריאים ושמחים – ללמוד לדבר עם אשתו, ללמוד לשחק עם ילדיו, ללמוד למצוא שיחה משותפת עם הוריו. אך יותר מכול – למצוא שיחה משותפת עם עצמו.
עלינו לנצל את התקופה הזו, אשר עם כל הקשיים האדירים שהיא מביאה עימה (רפואית, כלכלית, חברתית ועוד ועוד) – היא מעמידה לפנינו הזדמנות מיוחדת ונדירה כל כך בדור כזה. הזדמנות להתכנס פנימה.
יהי רצון שנזכה כולנו להתבשר בקרוב בשורות טובות – לנו, לכל עם ישראל ולכל אדם באשר הוא.