ימי הפורים אינם בטלים

במדרש משלי[i] אמר ר' אבהו שימי הפורים אינם בטלים לעולם שנאמר "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים[ii]" ור' אלעזר מוסיף שאף יום הכיפורים אינו בטל לעולם שנאמר: "והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה[iii]". ואמנם הרשב"א[iv] פירש שהכוונה שימי הפורים לא ישתכחו אף בחשכת הגלות וצרותיה, ור' שלמה אלקבץ[v] פירש "בטלים" כמו "בטל בשישים", שביחס לישועות הגדולות שבימות המשיח יהיו שאר הישועות כבטלות חוץ מגאולת הפורים, אך המהר"ל[vi] חולק ומפרש את המדרש כפשוטו. והדברים מתמיהים, שהרי ימי הפורים נראים כפחותים שבמועדים, זהו חג מדרבנן אשר לא נאסרה בו המלאכה[vii], ומדוע הוא זה שלא יבטל?

גם על מגילת אסתר אמר ריש לקיש בירושלמי[viii] שכל שכל הנביאים והכתובים עתידים להיבטל חוץ מחומשי התורה ומגילת אסתר, וגם כאן התמיהה גדולה, מדוע דווקא מגילת אסתר, אשר נחלקו התנאים אם ניתנה להיכתב ומניין שנאמרה ברוח הקודש[ix]? מדוע הספר אשר מלכו של עולם לא מוזכר בו הוא זה שלא יבטל לעולם?

המהר"ל ב"תפארת ישראל[x]" מבאר שבפורים וביום הכיפורים מאיר אורו של העולם העליון, וגם כאשר מצד החשבון של העולם הזה נגזרה הכליה, כליון הנפש בחטאה וכליון הגוף בשיעבודו, גם כשמצד החשבון הטבעי גזר הדין הוא למיתה, עדיין יש כאן חיים הנובעים מן העולם העליון.

מנקודת המבט שלנו ישנן מדרגות במציאות, יש טוב ורע, טמא וטהור, צדיק ורשע, ברוך וארור, ועיקר עבודתינו היא "ובחרת בחיים", לעלות במעלות הקדושה, ולהתקרב ולהידבק בדרכי ה', הסתכלות זו היא המפתח להתעלות המוסרית. אך בפורים, מתוך שיא חשכת הגלות, מתוך "איילת השחר" שבה הלילה בשיאו[xi], מתוך שיא הסתר הפנים והריחוק מתגלה שגם המדרגה הרחוקה ביותר היא מלאת רצון ה'[xii], מתגלה שמצד רצונו ית' הוא רוצה בקיומן של כל המדרגות באופן שווה, ואפילו המציאות המתוארת במגילה כנעדרת מהשגחתו היא מלאת קרבת ה'. זוהי מדרגת נבואת משה רבנו, אשר נולד ונפטר בחודש אדר, מדרגת שם הוי"ה הממלא את המציאות באופן שווה[xiii]. "והחודש אשר נהפך להם[xiv]" זוהי התנוצצות אורו של משיח היודע את סוד אחדות ההפכים, ויודע להפוך מר למתוק וטמא לטהור¹². גאולת הפורים מופיעה כאיילת השחר הקופצת ומדלגת מעל מרחקי המדרגות¹¹, ביום זה העולם מתבשם ואנו מתבסמים עימו, והעולם דומה עלינו כמישור, ללא חילוקי דרגות, חשבונות השכל סרים, ומתגלה לנו כי גם הצדדים הנמוכים והחשוכים שבנו, גם הם מלאים באור ה', אור אשר הולך ומתגלה קמעא קמעא ומאיר את העולם כולו באור חדש.

פורים שמח ושבת שלום

[i] פרשה ט'

[ii] אסתר ט כח

[iii] ויקרא טז לד

[iv] שו"ת הרשב"א חלק א סימן צג

[v] מנות הלוי בסופו

[vi] תפארת ישראל פרק נג, ובאור חדש עמ' מח מקיים את פירוש ר' שלמה בדעת רבנן דבן זומא.

[vii] שולחן ערוך, תרצ"ו

[viii] מגילה פרק א דף ע טור ד /ה"ה

[ix] מגילה ז.

[x] פרק נג

[xi] מהר"ל אור חדש עמ' נב

[xii] מתוך התורה הגואלת, חלק א, מקדש ישראל והזמנים - פורים

[xiii] נפש החיים שער ג' פרקים יג-יד

[xiv] אסתר ט' כ"ב